1 Dá ouvidos, ó pastor de Israel,
tu que conduzes José
como um rebanho;
tu que estás entronizado
acima dos querubins,
mostra o teu esplendor.
2 Diante de Efraim,
Benjamim e Manassés,
desperta o teu poder
e vem salvar-nos.
3 Restaura-nos, ó Deus;
faze resplandecer o teu rosto,
e seremos salvos.
4 Ó Senhor, Deus dos Exércitos,
até quando estarás indignado
contra a oração do teu povo?
5 Para comer, tu lhe deste
pão de lágrimas
e, para beber,
pranto em abundância.
6 Fizeste de nós
um motivo de conflito
entre os nossos vizinhos,
e os nossos inimigos
zombam de nós a valer.
7 Restaura-nos,
ó Deus dos Exércitos;
faze resplandecer o teu rosto,
e seremos salvos.
8 Trouxeste uma videira do Egito;
expulsaste as nações e a plantaste.
9 Preparaste-lhe o terreno,
ela deitou profundas raízes
e encheu a terra.
10 Com a sombra dela
os montes se cobriram,
e os seus ramos se estenderam
por cima dos cedros de Deus.
11 Ela estendeu a sua ramagem
até o mar
e os seus rebentos, até o rio.
12 Por que derrubaste as cercas
que havia em volta dela,
deixando que todos os que passam
pelo caminho arranquem
as suas uvas?
13 O javali da selva a devasta,
e os animais do campo
se alimentam dela.
14 Ó Deus dos Exércitos,
volta-te, nós te rogamos!
Olha do céu, vê
e visita esta vinha!
15 Protege o que
a tua mão direita plantou,
o ramo que para ti fortaleceste.
16 Foi cortada, foi queimada.
Pereçam os nossos inimigos
pela repreensão do teu rosto.
17 Seja a tua mão sobre aquele
que escolheste,
sobre o filho do homem
que fortaleceste para ti.
18 E assim não nos afastaremos de ti.
Vivifica-nos, e invocaremos
o teu nome.
19 Restaura-nos, ó Senhor,
Deus dos Exércitos;
faze resplandecer o teu rosto,
e seremos salvos.
1 למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃
2 לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃
3 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃
4 יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃
5 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
6 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃
7 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃
8 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃
9 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃
10 כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃
11 תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃
12 למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃
13 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃
14 אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃
15 וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃
16 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
17 תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃
18 ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃
19 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃