1 א למנצח לדוד מזמור br אלהי תהלתי אל-תחרש br
2 ב כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר br
3 ג ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם br
4 ד תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה br
5 ה וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי br
6 ו הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו br
7 ז בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה br
8 ח יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר br
9 ט יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה br
10 י ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם br
11 יא ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו br
12 יב אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו br
13 יג יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם br
14 יד יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח br
15 טו יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם br
16 טז יען-- אשר לא זכר עשות חסד br וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת br
17 יז ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו br
18 יח וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו br
19 יט תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה br
20 כ זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי br
21 כא ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך br כי-טוב חסדך הצילני br
22 כב כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי br
23 כג כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה br
24 כד ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן br
25 כה ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם br
26 כו עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך br
27 כז וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה br
28 כח יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח br
29 כט ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם br
30 ל אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו br
31 לא כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו
1 Ao mestre de canto. Salmo de Davi. Ó Deus de meu louvor, não fiqueis insensível,
2 porque contra mim se abriu boca ímpia e pérfida.
3 Falaram-me com palavras mentirosas, com discursos odiosos me envolveram; e sem motivo me atacaram.
4 Em resposta ao meu afeto me acusaram. Eu, porém, orava.
5 Pagaram-me o bem com o mal, e o amor com o ódio.
6 Suscitai contra ele um ímpio, levante-se à sua direita um acusador.
7 Quando o julgarem, saia condenado, e sem efeito o seu recurso.
8 Sejam abreviados os seus dias, tome outro o seu encargo.
9 Fiquem órfãos os seus filhos, e viúva a sua esposa.
10 Andem errantes e mendigos os seus filhos, expulsos de suas casas devastadas.
11 Arrebate o credor todos os seus bens, estrangeiros pilhem o fruto de seu trabalho.
12 Ninguém lhes tenha misericórdia, nem haja quem se condoa de seus órfãos.
13 Exterminada seja a sua descendência, extinga-se o seu nome desde a segunda geração.
14 Conserve o Senhor a lembrança da culpa de seus pais, jamais se apague o pecado de sua mãe.
15 Deus os tenha sempre presentes na memória, e risque-se da terra a sua lembrança,
16 porque jamais pensou em ter misericórdia, mas perseguiu o pobre e desvalido e teve ódio mortal ao homem de coração abatido.
17 Amou a maldição: que ela caia sobre ele! Recusou a bênção: que ela o abandone!
18 Seja coberto de maldição como de um manto, que ela penetre em suas entranhas como água e se infiltre em seus ossos como óleo.
19 Seja-lhe como a veste que o cobre, como um cinto que o cinja para sempre.
20 Esta, a paga do Senhor àqueles que me acusam e que só dizem mal de mim.
21 Mas vós, Senhor Deus, tratai-me segundo a honra de vosso nome. Salvai-me em nome de vossa benigna misericórdia,
22 porque sou pobre e miserável; trago, dentro de mim, um coração ferido.
23 Vou-me extinguindo como a sombra da tarde que declina, sou levado para longe como o gafanhoto.
24 Vacilam-me os joelhos à força de jejuar, e meu corpo se definha de magreza.
25 Fizeram-me objeto de escárnio, abanam a cabeça ao me ver.
26 Ajudai-me, Senhor, meu Deus. Salvai-me segundo a vossa misericórdia.
27 Que reconheçam aqui a vossa mão, e saibam que fostes vós que assim fizestes.
28 Enquanto amaldiçoam, abençoai-me. Sejam confundidos os que se insurgem contra mim, e que vosso servo seja cumulado de alegria.
29 Cubram-se de ignomínia meus detratores, e envolvam-se de vergonha como de um manto.
30 Celebrarei altamente o Senhor, e o louvarei em meio à multidão,
31 porque ele se pôs à direita do pobre, para o salvar dos que o condenam.