1 א   למנצח לבני-קרח מזמור br 2 ב   שמעו-זאת כל-העמים    האזינו כל-ישבי חלד br 3 ג   גם-בני אדם גם-בני-איש--    יחד עשיר ואביון br 4 ד   פי ידבר חכמות    והגות לבי תבונות br 5 ה   אטה למשל אזני    אפתח בכנור חידתי br 6 ו   למה אירא בימי רע--    עון עקבי יסובני br 7 ז   הבטחים על-חילם    וברב עשרם יתהללו br 8 ח   אח--לא פדה יפדה איש    לא-יתן לאלהים כפרו br 9 ט   ויקר פדיון נפשם    וחדל לעולם br 10 י   ויחי-עוד לנצח    לא יראה השחת br 11 יא   כי יראה חכמים ימותו--    יחד כסיל ובער יאבדו br ועזבו לאחרים    חילם br 12 יב   קרבם בתימו לעולם--    משכנתם לדור ודר br קראו בשמותם    עלי אדמות br 13 יג   ואדם ביקר בל-ילין    נמשל כבהמות נדמו br 14 יד   זה דרכם כסל למו    ואחריהם בפיהם ירצו סלה br 15 טו   כצאן לשאול שתו--    מות ירעם br וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול    מזבל לו br 16 טז   אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול    כי יקחני סלה br 17 יז   אל-תירא כי-יעשר איש    כי-ירבה כבוד ביתו br 18 יח   כי לא במותו יקח הכל    לא-ירד אחריו כבודו br 19 יט   כי-נפשו בחייו יברך    ויודך כי-תיטיב לך br 20 כ   תבוא עד-דור אבותיו    עד-נצח לא יראו-אור br [ (Psalms 49:21) כא   אדם ביקר ולא יבין    נמשל כבהמות נדמו ]

1 Ao mestre de canto. Salmo dos filhos de Coré. Escutai, povos todos; atendei, todos vós que habitais a terra,2 humildes e poderosos, tanto ricos como pobres.3 Dirão os meus lábios palavras de sabedoria, e o meu coração meditará pensamentos profundos.4 Ouvirei, atento, as sentenças inspiradas por Deus; depois, ao som da lira, explicarei meu oráculo.5 Por que ter medo nos dias de infortúnio, quando me cerca a malícia dos meus inimigos?6 Eles confiam em seus bens, e se vangloriam das grandes riquezas.7 Mas nenhum homem a si mesmo pode salvar-se, nem pagar a Deus o seu resgate.8 Caríssimo é o preço da sua alma, jamais conseguirá9 prolongar indefinidamente a vida e escapar da morte,10 porque ele verá morrer o sábio, assim como o néscio e o insensato, deixando a outrem os seus bens.11 O túmulo será sua eterna morada, sua perpétua habitação, ainda que tenha dado a regiões inteiras o seu nome,12 pois não permanecerá o homem que vive na opulência: ele é semelhante ao gado que se abate.13 Este é o destino dos que estultamente em si confiam, tal é o fim dos que só vivem em delícias.14 Como um rebanho serão postos no lugar dos mortos; a morte é seu pastor e os justos dominarão sobre eles. Depressa desaparecerão suas figuras, a região dos mortos será sua morada.15 Deus, porém, livrará minha alma da habitação dos mortos, tomando-me consigo.16 Não temas quando alguém se torna rico, quando aumenta o luxo de sua casa.17 Em morrendo, nada levará consigo, nem sua fortuna descerá com ele aos infernos.18 Ainda que em vida a si se felicitasse: Hão de te aplaudir pelos bens que granjeaste.19 Ele irá para a companhia de seus pais, que nunca mais verão a luz.20 O homem que vive na opulência e não reflete é semelhante ao gado que se abate.