1 א   מזמור לאסף br אך טוב לישראל אלהים--    לברי לבב br 2 ב   ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי    כאין שפכה (שפכו) אשרי br 3 ג   כי-קנאתי בהוללים    שלום רשעים אראה br 4 ד   כי אין חרצבות למותם    ובריא אולם br 5 ה   בעמל אנוש אינמו    ועם-אדם לא ינגעו br 6 ו   לכן ענקתמו גאוה    יעטף-שית חמס למו br 7 ז   יצא מחלב עינמו    עברו משכיות לבב br 8 ח   ימיקו וידברו ברע עשק    ממרום ידברו br 9 ט   שתו בשמים פיהם    ולשונם תהלך בארץ br 10 י   לכן ישיב (ישוב) עמו הלם    ומי מלא ימצו למו br 11 יא   ואמרו איכה ידע-אל    ויש דעה בעליון br 12 יב   הנה-אלה רשעים    ושלוי עולם השגו-חיל br 13 יג   אך-ריק זכיתי לבבי    וארחץ בנקיון כפי br 14 יד   ואהי נגוע כל-היום    ותוכחתי לבקרים br 15 טו   אם-אמרתי אספרה כמו    הנה דור בניך בגדתי br 16 טז   ואחשבה לדעת זאת    עמל היא (הוא) בעיני br 17 יז   עד-אבוא אל-מקדשי-אל    אבינה לאחריתם br 18 יח   אך בחלקות תשית למו    הפלתם למשואות br 19 יט   איך היו לשמה כרגע    ספו תמו מן-בלהות br 20 כ   כחלום מהקיץ--    אדני בעיר צלמם תבזה br 21 כא   כי יתחמץ לבבי    וכליותי אשתונן br 22 כב   ואני-בער ולא אדע    בהמות הייתי עמך br 23 כג   ואני תמיד עמך    אחזת ביד-ימיני br 24 כד   בעצתך תנחני    ואחר כבוד תקחני br 25 כה   מי-לי בשמים    ועמך לא-חפצתי בארץ br 26 כו   כלה שארי ולבבי    צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם br 27 כז   כי-הנה רחקיך יאבדו    הצמתה כל-זונה ממך br 28 כח   ואני קרבת אלהים--    לי-טוב br שתי באדני יהוה מחסי    לספר כל-מלאכותיך

1 Salmo de Asaf. Oh, como Deus é bom para os corações retos, e o Senhor para com aqueles que têm o coração puro!2 Contudo, meus pés iam resvalar, por pouco não escorreguei,3 porque me indignava contra os ímpios, vendo o bem-estar dos maus:4 não existe sofrimento para eles, seus corpos são robustos e sadios.5 Dos sofrimentos dos mortais não participam, não são atormentados como os outros homens.6 Eles se adornam com um colar de orgulho, e se cobrem com um manto de arrogância.7 Da gordura que os incha sai a iniqüidade, e transborda a temeridade.8 Zombam e falam com malícia, discursam, altivamente, em tom ameaçador.9 Com seus propósitos afrontam o céu e suas línguas ferem toda a terra.10 Por isso se volta para eles o meu povo, e bebe com avidez das suas águas.11 E dizem então: Porventura Deus o sabe? Tem o Altíssimo conhecimento disto?12 Assim são os pecadores que, tranqüilamente, aumentam suas riquezas.13 Então foi em vão que conservei o coração puro e na inocência lavei as minhas mãos?14 Pois tenho sofrido muito e sido castigado cada dia.15 Se eu pensasse: Também vou falar como eles, seria infiel à raça de vossos filhos.16 Reflito para compreender este problema, mui penosa me pareceu esta tarefa,17 até o momento em que entrei no vosso santuário e em que me dei conta da sorte que os espera.18 Sim, vós os colocais num terreno escorregadio, à ruína vós os conduzis.19 Eis que subitamente se arruinaram, sumiram, destruídos por catástrofe medonha.20 Como de um sonho ao se despertar, Senhor, levantando-vos, desprezais a sombra deles.21 Quando eu me exasperava e se me atormentava o coração,22 eu ignorava, não entendia, como um animal qualquer.23 Mas estarei sempre convosco, porque vós me tomastes pela mão.24 Vossos desígnios me conduzirão, e, por fim, na glória me acolhereis.25 Afora vós, o que há para mim no céu? Se vos possuo, nada mais me atrai na terra.26 Meu coração e minha carne podem já desfalecer, a rocha de meu coração e minha herança eterna é Deus.27 Sim, perecem aqueles que de vós se apartam, destruís os que procuram satisfação fora de vós.28 Mas, para mim, a felicidade é me aproximar de Deus, é pôr minha confiança no Senhor Deus, a fim de narrar as vossas maravilhas diante das portas da filha de Sião.