1 א למנצח לעבד יהוה--לדוד br אשר דבר ליהוה את-דברי השירה הזאת-- br ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו ומיד שאול br
2 ב ויאמר-- ארחמך יהוה חזקי br
3 ג יהוה סלעי ומצודתי-- ומפלטי br אלי צורי אחסה-בו מגני וקרן-ישעי משגבי br
4 ד מהלל אקרא יהוה ומן-איבי אושע br
5 ה אפפוני חבלי-מות ונחלי בליעל יבעתוני br
6 ו חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות br
7 ז בצר-לי אקרא יהוה-- ואל-אלהי אשוע br ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו br
8 ח ותגעש ותרעש הארץ-- ומוסדי הרים ירגזו br ויתגעשו כי-חרה לו br
9 ט עלה עשן באפו-- ואש-מפיו תאכל br גחלים בערו ממנו br
10 י ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו br
11 יא וירכב על-כרוב ויעף וידא על-כנפי-רוח br
12 יב ישת חשך סתרו-- סביבותיו סכתו br חשכת-מים עבי שחקים br
13 יג מנגה נגדו עביו עברו--ברד וגחלי-אש br
14 יד וירעם בשמים יהוה--ועליון יתן קלו ברד וגחלי-אש br
15 טו וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם br
16 טז ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל br מגערתך יהוה-- מנשמת רוח אפך br
17 יז ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים br
18 יח יצילני מאיבי עז ומשנאי כי-אמצו ממני br
19 יט יקדמוני ביום-אידי ויהי-יהוה למשען לי br
20 כ ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי br
21 כא יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי br
22 כב כי-שמרתי דרכי יהוה ולא-רשעתי מאלהי br
23 כג כי כל-משפטיו לנגדי וחקתיו לא-אסיר מני br
24 כד ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני br
25 כה וישב-יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו br
26 כו עם-חסיד תתחסד עם-גבר תמים תתמם br
27 כז עם-נבר תתברר ועם-עקש תתפתל br
28 כח כי-אתה עם-עני תושיע ועינים רמות תשפיל br
29 כט כי-אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי br
30 ל כי-בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג-שור br
31 לא האל תמים דרכו br אמרת-יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו br
32 לב כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו br
33 לג האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי br
34 לד משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני br
35 לה מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת-נחושה זרועתי br
36 לו ותתן-לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני br
37 לז תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי br
38 לח ארדוף אויבי ואשיגם ולא-אשוב עד-כלותם br
39 לט אמחצם ולא-יכלו קום יפלו תחת רגלי br
40 מ ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי br
41 מא ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם br
42 מב ישועו ואין-מושיע על-יהוה ולא ענם br
43 מג ואשחקם כעפר על-פני-רוח כטיט חוצות אריקם br
44 מד תפלטני מריבי-עם תשימני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדוני br
45 מה לשמע אזן ישמעו לי בני-נכר יכחשו-לי br
46 מו בני-נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם br
47 מז חי-יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי br
48 מח האל--הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי br
49 מט מפלטי מאיבי אף מן-קמי תרוממני מאיש חמס תצילני br
50 נ על-כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה br [ (Psalms 18:51) נא מגדל ישועות מלכו br ועשה חסד למשיחו--לדוד ולזרעו עד-עולם ]
1 {Vergl. 2. Sam. 22} {Dem Vorsänger. Von dem Knechte Jehovas, von David, der die Worte dieses Liedes zu Jehova redete an dem Tage, als Jehova ihn errettet hatte aus der Hand aller seiner Feinde und aus der Hand Sauls.}
2 {Und er sprach:} Ich liebe dich, Jehova, meine Stärke!
3 Jehova ist mein Fels und meine Burg und mein Erretter; mein Gott, {El} mein Hort, {Eig. Felsen} auf ihn werde ich trauen, mein Schild und das Horn meines Heils, meine hohe Feste.
4 Ich werde Jehova anrufen, der zu loben ist, und ich werde gerettet werden von meinen Feinden.
5 Es umfingen mich die Bande des Todes, und die Ströme {Eig. Wildbäche} Belials erschreckten {O. überfielen; so auch 2. Sam. 22,5} mich;
6 Die Bande des Scheols umringten mich, es ereilten mich die Fallstricke des Todes.
7 In meiner Bedrängnis rief ich zu Jehova, und ich schrie zu meinem Gott; er hörte aus seinem Tempel {Eig. Palast} meine Stimme, und mein Schrei vor ihm kam in seine Ohren.
8 Da wankte und bebte die Erde, und die Grundfesten der Berge erzitterten und wankten, weil er entbrannt war.
9 Rauch stieg auf von seiner Nase, und Feuer fraß aus seinem Munde; glühende Kohlen brannten aus ihm.
10 Und er neigte die Himmel und fuhr hernieder, und Dunkel war unter seinen Füßen.
11 Und er fuhr auf einem Cherub und flog daher, und er schwebte auf den Fittichen des Windes.
12 Finsternis machte er zu seinem Bergungsort, zu seinem Zelte rings um sich her, Finsternis der Wasser, dichtes Himmelsgewölk.
13 Aus dem Glanze vor ihm fuhr sein dichtes Gewölk vorüber, Hagel {O. vor ihm durchfuhren sein dichtes Gewölk Hagel usw.} und feurige Kohlen.
14 Und es donnerte Jehova in den Himmeln, und der Höchste ließ seine Stimme erschallen, Hagel - und feurige Kohlen.
15 Und er schoß seine Pfeile und zerstreute sie, {d.h. die Feinde} und er schleuderte Blitze {And. üb.: und der Blitze viel} und verwirrte sie. {d.h. die Feinde}
16 Und es wurden gesehen die Betten der Wasser, und die Grundfesten des Erdkreises wurden aufgedeckt vor deinem Schelten, Jehova, vor dem Schnauben des Hauches deiner Nase.
17 Er streckte seine Hand aus von der Höhe, er nahm mich, er zog mich aus großen Wassern.
18 Er errettete mich von meinem starken Feinde und von meinen Hassern, denn sie waren mächtiger als ich.
19 Sie ereilten mich am Tage meines Unglücks, aber Jehova ward mir zur Stütze.
20 Und er führte mich heraus ins Weite, er befreite mich, weil er Lust an mir hatte.
21 Jehova vergalt mir nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände erstattete er mir.
22 Denn ich habe die Wege Jehovas bewahrt, und bin von meinem Gott nicht frevelhaft abgewichen.
23 Denn alle seine Rechte waren vor mir, und seine Satzungen, ich entfernte sie nicht von mir.
24 Und ich war vollkommen {O. redlich, untadlig, lauter; so auch V.25. 30. 32} gegen ihn, und hütete mich vor meiner Ungerechtigkeit.
25 Und Jehova erstattete mir nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vor seinen Augen.
26 Gegen den Gütigen erzeigst du dich gütig, gegen den vollkommenen Mann erzeigst du dich vollkommen;
27 Gegen den Reinen erzeigst du dich rein, und gegen den Verkehrten erzeigst du dich entgegenstreitend. {Eig. verdreht}
28 Denn du, du wirst retten das elende Volk, und die hohen Augen wirst du erniedrigen.
29 Denn du, du machst meine Leuchte scheinen; Jehova, mein Gott, erhellt meine Finsternis.
30 Denn mit dir werde ich gegen eine Schar anrennen, und mit meinem Gott werde ich eine Mauer überspringen.
31 Gott, {El} - sein Weg ist vollkommen; Jehovas Wort ist geläutert; ein Schild ist er allen, die auf ihn trauen.
32 Denn wer ist Gott, {Eloah} außer Jehova? und wer ein Fels, als nur unser Gott?
33 Der Gott, {El} der mich mit Kraft umgürtet und vollkommen macht meinen Weg;
34 Der meine Füße denen der Hindinnen gleich macht, und mich hinstellt auf meine Höhen;
35 der meine Hände den Streit lehrt, und meine Arme spannen den ehernen Bogen!
36 Und du gabst mir den Schild deines Heils, und deine Rechte stützte mich, und deine Herablassung machte mich groß.
37 Du machtest Raum meinen Schritten unter mir, und meine Knöchel haben nicht gewankt.
38 Meinen Feinden jagte ich nach und erreichte sie, und ich kehrte nicht um, bis sie aufgerieben waren.
39 Ich zerschmetterte sie, und sie vermochten nicht aufzustehen; sie fielen unter meine Füße.
40 Und du umgürtetest mich mit Kraft zum Streite, beugtest unter mich, die wider mich aufstanden.
41 Und du hast mir gegeben den Rücken meiner Feinde; und meine Hasser, ich vernichtete sie.
42 Sie schrieen, und kein Retter war da - zu Jehova, und er antwortete ihnen nicht.
43 Und ich zermalmte sie wie Staub vor dem Winde; wie Straßenkot schüttete ich sie aus.
44 Du errettetest mich aus den Streitigkeiten des Volkes; du setztest mich zum Haupte der Nationen; ein Volk, das ich nicht kannte, dient mir. {O. diente mir}
45 Sowie ihr Ohr hörte, gehorchten sie mir; die Söhne der Fremde unterwarfen sich mir mit Schmeichelei. {Eig. heuchelten mir (d.h. Gehorsam)}
46 Die Söhne der Fremde sanken hin und zitterten hervor aus ihren Schlössern.
47 Jehova lebt, und gepriesen sei mein Fels! und erhoben werde der Gott meines Heils!
48 Der Gott, {El} der mir Rache gab und die Völker mir unterwarf,
49 Der mich errettete von meinen Feinden. Ja, du erhöhtest mich über die, welche wider mich aufstanden; von dem Manne der Gewalttat befreitest du mich.
50 Darum, Jehova, will ich dich preisen unter den Nationen, und Psalmen singen {Eig. und singspielen} deinem Namen,
51 Dich, der groß macht die Rettungen seines Königs, und Güte erweist seinem Gesalbten, David und seinem Samen ewiglich.