1 א מזמור לדוד להזכיר br
2 ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני br
3 ג כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך br
4 ד אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי br
5 ה כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני br
6 ו הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי br
7 ז נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי br
8 ח כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי br
9 ט נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי br
10 י אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה br
11 יא לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי br
12 יב אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו br
13 יג וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו br
14 יד ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו br
15 טו ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות br
16 טז כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי br
17 יז כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו br
18 יח כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד br
19 יט כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי br
20 כ ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר br
21 כא ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב br
22 כב אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני br [ (Psalms 38:23) כג חושה לעזרתי אדני תשועתי ]
1 {Ein Psalm von David zum Gedächtnis.}
2 Jehova, strafe mich nicht in deinem Zorn, noch züchtige mich in deinem Grimm!
3 Denn deine Pfeile sind in mich eingedrungen, und deine Hand hat sich auf mich herabgesenkt.
4 Nichts Heiles ist an meinem Fleische wegen deines Zürnens, kein Frieden {O. nichts Unversehrtes} in meinen Gebeinen wegen meiner Sünde.
5 Denn meine Ungerechtigkeiten sind über mein Haupt gegangen, wie eine schwere Last sind sie zu schwer für mich.
6 Es stinken, es eitern meine Wunden wegen meiner Torheit.
7 Ich bin gekrümmt, über die Maßen gebeugt; den ganzen Tag gehe ich trauernd einher.
8 Denn voll Brand sind meine Lenden, und nichts Heiles ist an meinem Fleische.
9 Ich bin ermattet und über die Maßen zerschlagen, ich heule vor Gestöhn meines Herzens.
10 Herr, vor dir ist all mein Begehr, und mein Seufzen ist nicht vor dir verborgen.
11 Mein Herz pocht, verlassen hat mich meine Kraft; und das Licht meiner Augen, auch das ist nicht bei mir.
12 Meine Lieben und meine Genossen stehen fernab von meiner Plage, und meine Verwandten stehen von ferne.
13 Und die nach meinem Leben trachten, legen mir Schlingen; und die mein Unglück suchen, reden von Schadentun {O. Verderben} und sinnen auf {O. sprechen} Trug den ganzen Tag.
14 Ich aber, wie ein Tauber, höre nicht, und bin wie ein Stummer, der seinen Mund nicht auftut.
15 Und ich bin wie ein Mann, der nicht hört, und in dessen Munde keine Gegenreden {O. Rechtfertigungsgründe} sind.
16 Denn auf dich, Jehova, harre ich; du, du wirst antworten, Herr, mein Gott.
17 Denn ich sprach: Daß sie sich nicht über mich freuen! beim Wanken meines Fußes tun sie groß wider mich. {O. die beim Wanken meines Fußes wider mich großtun}
18 Denn ich bin nahe daran zu hinken, {O. zu fallen} und mein Schmerz ist beständig vor mir.
19 Denn ich tue kund meine Ungerechtigkeit; ich bin bekümmert wegen meiner Sünde.
20 Meine Feinde aber leben, sind stark, {O. zahlreich} und viele sind derer, die ohne Grund mich hassen;
21 Und Böses für Gutes vergeltend, feinden sie mich an, weil ich dem Guten nachjage.
22 Verlaß mich nicht, Jehova; mein Gott, sei nicht fern von mir!
23 Eile zu meiner Hülfe, Herr, meine Rettung!