1 א שיר מזמור לבני-קרח br למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי br
2 ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך br
3 ג תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי br
4 ד כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו br
5 ה נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל br
6 ו במתים חפשי br כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד br והמה מידך נגזרו br
7 ז שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות br
8 ח עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה br
9 ט הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא br
10 י עיני דאבה מני-עני br קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי br
11 יא הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה br
12 יב היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון br
13 יג היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה br
14 יד ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך br
15 טו למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני br
16 טז עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה br
17 יז עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני br
18 יח סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד br [ (Psalms 88:19) יט הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך ]
1 Maskil (cantique) d'Héman l'Ezrachite. Éternel, Dieu de ma délivrance, je crie jour et nuit devant toi.
2 Que ma prière parvienne en ta présence; incline ton oreille à mon cri.
3 Car mon âme est rassasiée de maux, et ma vie touche au séjour des morts.
4 Je suis compté parmi ceux qui descendent dans la fosse; je suis comme un homme sans vigueur,
5 Gisant parmi les morts, tel que les blessés à mort, qui sont couchés dans le tombeau, dont tu ne te souviens plus, et qui sont séparés de ta main.
6 Tu m'as mis dans la fosse la plus basse, dans les lieux ténébreux, dans les abîmes.
7 Ta colère pèse sur moi, et tu m'accables de tous tes flots. (Sélah.)
8 Tu as éloigné de moi ceux que je connais; tu m'as rendu pour eux un objet d'horreur; je suis enfermé et je ne puis sortir.
9 Mon oeil se consume par l'affliction; je t'invoque, ô Éternel, tous les jours; j'étends mes mains vers toi.
10 Feras-tu quelque merveille pour les morts? Ou les trépassés se lèveront-ils pour te louer? (Sélah.)
11 Annoncera-t-on ta bonté dans le tombeau, et ta fidélité dans l'abîme?
12 Connaîtra-t-on tes merveilles dans les ténèbres, et ta justice dans la terre d'oubli?
13 Et moi, Éternel, je crie à toi; ma prière te prévient dès le matin.
14 Éternel, pourquoi rejettes-tu mon âme, et me caches-tu ta face?
15 Je suis affligé et comme expirant dès ma jeunesse; je suis chargé de tes terreurs, je suis éperdu.
16 Tes fureurs ont passé sur moi; tes épouvantes me tuent.
17 Elles m'environnent comme des eaux chaque jour; elles m'enveloppent toutes à la fois.
18 Tu as éloigné de moi amis et compagnons; ceux que je connais, ce sont les ténèbres.