1 א הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו br
2 ב יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר br
3 ג ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים br
4 ד תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו br
5 ה רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף br
6 ו ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם br
7 ז וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב br
8 ח יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם br
9 ט כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב br
10 י ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל br
11 יא כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו br
12 יב ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר br
13 יג ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם br
14 יד יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק br
15 טו יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם br
16 טז כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע br
17 יז אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו br
18 יח כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות br
19 יט ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם br
20 כ ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם br
21 כא יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם br
22 כב ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה br
23 כג ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים br
24 כד ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה br
25 כה ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו br
26 כו ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג br
27 כז ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע br
28 כח ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם br
29 כט יקם סערה לדממה ויחשו גליהם br
30 ל וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם br
31 לא יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם br
32 לב וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו br
33 לג ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון br
34 לד ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה br
35 לה ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים br
36 לו ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב br
37 לז ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה br
38 לח ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט br
39 לט וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון br
40 מ ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך br
41 מא וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות br
42 מב יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה br
43 מג מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה
1 Célébrez l'Éternel, car il est bon, car sa miséricorde demeure à toujours!
2 Qu'ainsi disent les rachetés de l'Éternel, ceux qu'il a rachetés de la main de l'oppresseur,
3 Et qu'il a rassemblés des pays d'orient et d'occident, de l'aquilon et du midi.
4 Ils erraient par le désert, dans un chemin solitaire; ils ne trouvaient point de ville habitable.
5 Ils étaient affamés et altérés; leur âme défaillait en eux.
6 Alors ils ont crié à l'Éternel dans leur détresse; et il les a délivrés de leurs angoisses.
7 Il les a conduits par le droit chemin, pour arriver à une ville habitable.
8 Qu'ils célèbrent l'Éternel pour sa bonté, pour ses merveilles envers les fils des hommes!
9 Car il a rassasié l'âme altérée, et rempli de biens l'âme affamée.
10 Ceux qui habitaient les ténèbres et l'ombre de la mort, retenus dans l'affliction et dans les fers,
11 Pour avoir été rebelles aux paroles de Dieu, et avoir méprisé le conseil du Très-Haut;
12 Il avait humilié leur cœur par la souffrance; ils succombaient loin de tout secours.
13 Alors ils ont crié à l'Éternel dans leur détresse; et il les a délivrés de leurs angoisses.
14 Il les a tirés des ténèbres et de l'ombre de la mort; il a rompu leurs liens.
15 Qu'ils célèbrent l'Éternel pour sa bonté, pour ses merveilles envers les fils des hommes!
16 Car il a brisé les portes d'airain, et rompu les barreaux de fer.
17 Les insensés qui étaient affligés à cause de la voie de leurs transgressions et de leurs iniquités;
18 Leur âme avait en horreur toute nourriture; ils touchaient aux portes de la mort.
19 Alors ils ont crié à l'Éternel dans leur détresse; et il les a délivrés de leurs angoisses.
20 Il a envoyé sa Parole, et il les a guéris, et les a retirés de leurs tombeaux.
21 Qu'ils célèbrent l'Éternel pour sa bonté, pour ses merveilles envers les fils des hommes!
22 Qu'ils offrent des sacrifices d'actions de grâces, et racontent ses oeuvres en chantant de joie!
23 Ceux qui descendent sur la mer dans des navires, et qui trafiquent sur les grandes eaux,
24 Ceux-là ont vu les oeuvres de l'Éternel, et ses merveilles dans les lieux profonds.
25 Il parla, et fit lever un vent de tempête, qui souleva les vagues de la mer.
26 Ils montent aux cieux; ils descendent aux abîmes; leur âme se fond d'angoisse.
27 Ils tournoient et chancellent comme un homme ivre; toute leur sagesse leur manque.
28 Alors ils ont crié à l'Éternel dans leur détresse, et il les a retirés de leurs angoisses.
29 Il arrête la tempête, la changeant en calme, et les ondes se taisent.
30 Ils se réjouissent de ce qu'elles sont calmées; et il les conduit au port qu'ils désiraient.
31 Qu'ils célèbrent la bonté de l'Éternel, et ses merveilles envers les fils des hommes!
32 Qu'ils l'exaltent dans l'assemblée du peuple; qu'ils le louent dans le conseil des anciens!
33 Il change les fleuves en désert, et les sources d'eaux en un sol aride;
34 La terre fertile en lande salée, à cause de la méchanceté de ses habitants.
35 Il change le désert en étang, et la terre aride en sources d'eaux.
36 Il y fait habiter ceux qui étaient affamés; et ils fondent une ville pour l'habiter.
37 Ils ensemencent des champs et plantent des vignes, qui rendent du fruit tous les ans.
38 Il les bénit, et ils se multiplient extrêmement; il ne laisse point diminuer leur bétail.
39 Puis, ils sont amoindris et humiliés par l'oppression, le malheur et la souffrance.
40 Il répand le mépris sur les grands, et les fait errer dans un désert sans chemin.
41 Mais il relève le pauvre de l'affliction, et rend les familles nombreuses comme des troupeaux.
42 Les hommes droits le voient et s'en réjouissent; mais tous les injustes ont la bouche fermée.
43 Que celui qui est sage prenne garde à ces choses, et considère les bontés de l'Éternel.