1 א למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול br וישמרו את-הבית להמיתו br
2 ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני br
3 ג הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני br
4 ד כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים br לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה br
5 ה בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה br
6 ו ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים br אל-תחן כל-בגדי און סלה br
7 ז ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר br
8 ח הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע br
9 ט ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים br
10 י עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי br
11 יא אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי br
12 יב אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני br
13 יג חטאת-פימו דבר-שפתימו br וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו br
14 יד כלה בחמה כלה ואינמו br וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה br
15 טו וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר br
16 טז המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו br
17 יז ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך br כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי br [ (Psalms 59:18) יח עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי ]
1 quand Saül envoya garder la maison pour le tuer. Mon Dieu, délivre-moi de mes ennemis; garantis-moi de ceux qui s'élèvent contre moi!
2 Délivre-moi des ouvriers d'iniquité, et sauve-moi des hommes sanguinaires!
3 Car voilà, ils sont aux aguets pour m'ôter la vie; des hommes puissants s'assemblent contre moi; sans qu'il y ait en moi d'offense, ni de transgression, ô Éternel.
4 Sans qu'il y ait d'iniquité en moi, ils accourent, ils se préparent; réveille-toi pour venir à moi, et regarde!
5 Toi donc, Éternel, Dieu des armées, Dieu d'Israël, réveille-toi, visite toutes les nations; ne fais grâce à aucun de ces hommes perfides et méchants. Sélah (pause).
6 Ils reviennent le soir; hurlant comme des chiens, ils parcourent la ville.
7 Voilà, ils vomissent l'injure de leur bouche; des épées sont sur leurs lèvres; car, disent-ils, qui nous entend?
8 Mais toi, Éternel, tu te riras d'eux; tu te moqueras de toutes les nations.
9 A cause de leur force, c'est à toi que je regarde; car Dieu est ma haute retraite.
10 Mon Dieu, dans sa bonté, me préviendra; Dieu me fera contempler avec joie mes ennemis.
11 Ne les tue pas, de peur que mon peuple ne l'oublie; fais-les errer par ta puissance, et renverse-les, Seigneur, notre bouclier!
12 Chaque parole de leurs lèvres est un péché de leur bouche; qu'ils soient donc pris dans leur orgueil, à cause des imprécations et des mensonges qu'ils profèrent!
13 Consume-les avec fureur, consume-les et qu'ils ne soient plus; et qu'on sache que Dieu règne en Jacob et jusqu'aux extrémités de la terre. (Sélah.)
14 Qu'ils reviennent le soir, hurlant comme des chiens, et parcourant la ville;
15 Qu'ils aillent çà et là, cherchant à manger, et qu'ils passent la nuit sans être rassasiés!
16 Mais moi, je chanterai ta force; je célébrerai dès le matin ta bonté; car tu as été ma haute retraite et mon refuge au jour de la détresse.
17 Toi, qui est ma force, je te chanterai. Car Dieu est ma haute retraite et le Dieu qui me fait voir sa bonté.