1 א   ברכי נפשי    את-יהוה br יהוה אלהי גדלת מאד    הוד והדר לבשת br

2 ב   עטה-אור כשלמה    נוטה שמים כיריעה br

3 ג   המקרה במים    עליותיו br השם-עבים רכובו    המהלך על-כנפי-רוח br

4 ד   עשה מלאכיו רוחות    משרתיו אש להט br

5 ה   יסד-ארץ על-מכוניה    בל-תמוט עולם ועד br

6 ו   תהום כלבוש כסיתו    על-הרים יעמדו מים br

7 ז   מן-גערתך ינוסון    מן-קול רעמך יחפזון br

8 ח   יעלו הרים ירדו בקעות--    אל-מקום זה יסדת להם br

9 ט   גבול-שמת בל-יעברון    בל-ישבון לכסות הארץ br

10 י   המשלח מעינים בנחלים    בין הרים יהלכון br

11 יא   ישקו כל-חיתו שדי    ישברו פראים צמאם br

12 יב   עליהם עוף-השמים ישכון    מבין עפאים יתנו-קול br

13 יג   משקה הרים מעליותיו    מפרי מעשיך תשבע הארץ br

14 יד   מצמיח חציר לבהמה    ועשב לעבדת האדם br להוציא לחם    מן-הארץ br

15 טו   ויין ישמח לבב-אנוש--    להצהיל פנים משמן br ולחם    לבב-אנוש יסעד br

16 טז   ישבעו עצי יהוה--    ארזי לבנון אשר נטע br

17 יז   אשר-שם צפרים יקננו    חסידה ברושים ביתה br

18 יח   הרים הגבהים ליעלים    סלעים מחסה לשפנים br

19 יט   עשה ירח למועדים    שמש ידע מבואו br

20 כ   תשת-חשך ויהי לילה--    בו-תרמש כל-חיתו-יער br

21 כא   הכפירים שאגים לטרף    ולבקש מאל אכלם br

22 כב   תזרח השמש יאספון    ואל-מעונתם ירבצון br

23 כג   יצא אדם לפעלו    ולעבדתו עדי-ערב br

24 כד   מה-רבו מעשיך יהוה--    כלם בחכמה עשית br מלאה הארץ    קנינך br

25 כה   זה הים גדול--    ורחב ידים br שם-רמש ואין מספר    חיות קטנות עם-גדלות br

26 כו   שם אניות יהלכון    לויתן זה-יצרת לשחק-בו br

27 כז   כלם אליך ישברון--    לתת אכלם בעתו br

28 כח   תתן להם ילקטון    תפתח ידך ישבעון טוב br

29 כט   תסתיר פניך    יבהלון br תסף רוחם יגועון    ואל-עפרם ישובון br

30 ל   תשלח רוחך יבראון    ותחדש פני אדמה br

31 לא   יהי כבוד יהוה לעולם    ישמח יהוה במעשיו br

32 לב   המביט לארץ ותרעד    יגע בהרים ויעשנו br

33 לג   אשירה ליהוה בחיי    אזמרה לאלהי בעודי br

34 לד   יערב עליו שיחי    אנכי אשמח ביהוה br

35 לה   יתמו חטאים מן-הארץ    ורשעים עוד אינם-- br ברכי נפשי    את-יהוה br הללו-יה

1 Mon âme, bénis l'Éternel! Éternel, mon Dieu, tu es merveilleusement grand; tu es revêtu de splendeur et de majesté.

2 Il s'enveloppe de lumière comme d'un vêtement; il étend les cieux comme une tenture.

3 Il construit sa haute demeure avec les eaux; il fait des nuées son char; il se promène sur les ailes du vent.

4 Il fait des vents ses messagers, des flammes de feu ses serviteurs.

5 Il a posé la terre sur ses bases; elle est inébranlable à jamais.

6 Tu l'avais couverte de l'abîme comme d'un vêtement; les eaux se tenaient sur les montagnes.

7 A ta menace, elles se retirèrent; au bruit de ton tonnerre, elles s'enfuirent.

8 Les montagnes s'élevèrent, les vallées s'abaissèrent au lieu que tu leur avais assigné.

9 Tu as fixé pour les eaux une borne qu'elles ne passeront pas; elles ne reviendront pas couvrir la terre.

10 Il envoie des sources dans les vallées, et elles courent entre les montagnes.

11 Elles abreuvent toutes les bêtes des champs; les ânes sauvages y étanchent leur soif.

12 Les oiseaux habitent sur leurs bords, faisant résonner leur voix dans le feuillage.

13 De sa haute demeure, il abreuve les montagnes; la terre est rassasiée du fruit de tes oeuvres.

14 Il fait germer le foin pour le bétail et l'herbe pour le service de l'homme, faisant sortir la nourriture de la terre;

15 Et le vin qui réjouit le cœur de l'homme et fait resplendir son visage plus que l'huile; et le pain qui soutient le coeur de l'homme.

16 Les arbres de l'Éternel sont rassasiés, les cèdres du Liban qu'il a plantés.

17 C'est là que les oiseaux font leurs nids; les cyprès sont la demeure de la cigogne;

18 Les hautes montagnes sont pour les bouquetins; les rochers sont la retraite des lapins.

19 Il a fait la lune pour marquer les temps; le soleil connaît son coucher.

20 Tu amènes les ténèbres, et la nuit vient, où toutes les bêtes des forêts se promènent.

21 Les lionceaux rugissent après la proie, et pour demander à Dieu leur pâture.

22 Le soleil se lève; ils se retirent, et se couchent dans leurs tanières.

23 Alors l'homme sort à son ouvrage, et à son travail jusqu'au soir.

24 O Éternel, que tes oeuvres sont en grand nombre! Tu les as toutes faites avec sagesse; la terre est pleine de tes richesses.

25 Et cette grande et vaste mer! Là sont des animaux sans nombre, gros et petits.

26 Là se promènent les navires, et ce Léviathan que tu as formé pour s'y jouer.

27 Tous, ils s'attendent à toi, pour que tu leur donnes leur nourriture en son temps.

28 Tu la leur donnes, et ils la recueillent; tu ouvres ta main, et ils sont rassasiés de biens.

29 Caches-tu ta face? ils sont éperdus; retires-tu leur souffle? ils expirent, et retournent en leur poussière.

30 Envoies-tu ton Esprit? ils sont créés, et tu renouvelles la face de la terre.

31 Que la gloire de l'Éternel dure à toujours! Que l'Éternel se réjouisse dans ses oeuvres!

32 Il regarde la terre et elle tremble; il touche les montagnes et elles fument.

33 Je chanterai à l'Éternel tant que je vivrai; je psalmodierai à mon Dieu tant que j'existerai.

34 Que ma méditation lui soit agréable! Je me réjouirai en l'Éternel.

35 Que les pécheurs disparaissent de la terre, et que les méchants ne soient plus! Mon âme, bénis l'Éternel! Louez l'Éternel!